כולנו תיבות קטנות של זהב

אתמול (חמישי בערב) היה משחק נייטהאנט ציבורי ברחבי מרכז תל-אביב. הוא בהתחלה היה מיועד לרווקים ולרווקות, אבל לאחר שלא הצלחתי לייצר התאמות מיוחדות, החלטתי להפוך את זה למשחק פתוח לקהל הרחב. אציין שמכל 19 הרוווקים והרווקות שנרשמו מראש נשאר רק אדם אחד ממש מלך, שאמר - פאק איט, רווקים או לא רווקים, אני מגיע ומשחק את זה עם איזו קבוצה שירכיבו לי. אז עמית, תדע שאתה מלך עולם! אורון ניזרי, שועל הקרבות, הצטרף גם הוא כשחקן חיזוק ממריץ לצוות ׳קריטי׳ המהולל בראשות קרן האנרגטית. קבוצת אללה ספקטרום הגיעה כל הדרך מבאר שבע (וירושלים) כדי ׳לנקום׳ את המקום השני במשחק הענק של ירושלים בספטמבר האחרון. הקבוצה שלקחה את האליפות של ירושלים - ה-Ultimate Werewolf הגיעו כדי לשמור על הכתר ולהוכיח עליונות פעם נוספת.

הקבוצה הרביעית הורכבה מהחבר׳ה בין הכי מרימים שאני מכיר עוד מימי התיכון, אז סיימונים, כצפוי, היו פה.

המשחק היה משחק באמת מיוחד. מאז קבוצות רצחניות כמו ׳הקופים׳, ׳אבירי הלילה׳ ו׳איפה אפי׳, לא ראיתי הסתערות כל כך מהירה על לוח שלם מצד שלוש קבוצות שונות. הקבוצה הרביעית גם היא דפקה המראה מרשימה בשלב מסוים. אנשים באו מוכוונים לכבוש שטחים ולפצח חידות.

היה לי חשוב לעשות משחק אינטימי עם אקסטרה השקעה, מתוך המטרה לגייס כספים ולהפוך את האירוע לכמה שיותר מיוחד. הצלחנו לגייס כולנו 1200 ש״ח לטובת העמותות עו״סים שינוי (לחימה למען זכויות בתחום העבודה הסוציאלית) ומנדלת הלב (מעגל קהילתי תומך במתמודדים עם מחלת הסרטן ובני משפחותיהם). אני מרגיש מבורך על זה שהאנשים הנכונים ביותר מגיעים למשחקים. איזה כיף למצוא זרמניות וזרמנים, שאוהבים להפעיל גם את הראש וגם את הרגליים, ושהם אחלה אבל ממש אחלה של בני אדם. חבר׳ה שמפרגנים, מרימים, מגלים סבלנות אם אני מפשל בקטנה, ונותנים יד ומחזקים. בזכותכם, אנחנו זוכים לחזק את שתי העמותות הכה חשובות האלו.

במשחק הזה עשיתי שלב פיניש, שהצריך מכל קבוצה להגיע ללוקיישן נוסף בשביל לסיים את המשחק. היה לי יום אחד לתכנן איפה זה יהיה. בהתחלה הלכתי לאיזה שטח פרטי פתוח על רחוב אד״ם הכהן. אישה מבוגרת ומאוד מעצבנת העירה לי לא לדרוך על השתילים ועל הצמחייה. לא שדרכתי על שתיל או משהו, אבל היא הייתה בשלה. היא אמרה שהיא גרה בקומפלקס שמקיף את הגינה. אחרי ויכוח על אופיו של הקונספט ׳שטח פרטי פתוח׳ ואחרי הקשבה לפרשנות הבלתי מתפשרת שלה, עזבתי את האזור מתוסכל וגם כעוס על זה שיש הרבה אנשים מבוגרים שלוקחים את החיים יותר מדי קשה. אבלללל, בדיוק כשעזבתי את הגינה קלטתי מטבע של גולדה על הדשא, אז בתכל׳ס עזבתי עם חיוך. והם אומרים שהדשא יותר ירוק אצל השכן...

בסוף מצאתי את הלוקיישן לעשות עליו את החידה הסופית, שגם אתם תזכו להכיר בקרוב מאוד בפוסט אחר. אחר כך קניתי אלכוהול, שזה תמיד שלב כייפי. את הפרס של המקום הראשון (ליקר מוצרט) החבאתי כמו ראשוני החפצים החשודים בחצר אחורית של בניין סמוך. איזה כיף זה להטמין דברים, קטנים כגדולים, באזורים ציבוריים. מזכיר לי (וסיפור אחרון) שלא מזמן עשיתי קניות לבית. הייתה לי שקית של קניות כבר ביד וידעתי שבהמשך תצטרף עוד שקית ממרכז הקניות הקרוב (שבתכל׳ס, היה קצת רחוק). היות שידעתי שאני עוד אחזור כלעומת שבאתי, אמרתי לעצמי בקול משכנע: ״היי, אני לא הולך להיסחב סתם עם השקית שאיתי כרגע״, אז חיפשתי בזריזות מקום מספיק בטוח להטמין זמנית את השקית. שמתי התראה בטלפון לא לשכוח את השקית והמשכתי לנוע הלאה לקניות הבאות. תחשבו לפעמים כיצד אתם יכולים להשתמש במרחב הציבורי כדי להקל על עצמכם.

אמממ...מה עוד רציתי לומר? אההה כן! במשחק הזה הוסתרו 3 תיבות זהב. באחת מהן אפילו יש שני כדורי פררו-רושה. יש מצב שהם עדיין בלוקיישנים, אגב.

כדי להגיע לכל תיבה, כתבתי חידה מעורפלת שאמור להכווין למיקומה. השטח האפשרי להימצאות כל אחת מהתיבות מופיע בתמונה הבאה. מוזמנים לכתוב בתגובות היכן אתן הייתן מחפשות.