שרונה- האי הגרמני של מרכז תל אביב
אם לפני שנה הייתם שואלים אותי מה הדעה שלי על שרונה, כנראה שהייתי עונה לכם:
״המקום ההוא שהייתי ממש שמח שיהיה החצר האחורית שלי״.
כשהייתי קופץ לשרונה לפגוש את החבר׳ה (סוג של אמצע הדרך בין כולנו), הייתי מתרשם מכל הגינות, שהייתי חולף על פניהן, ומכמה שהמקום הזה אסתטי ומואר יפה בלילה.
מאז עברה שנה (ואיתה עוד כמה מפגשי חבר׳ה), והמשכתי להתרשם מעוד דברים.
התחלתי יותר ויותר לחקור את העבר של המושבה והבנתי שעברה על המושבה הזו היסטוריה פסיכית!
אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל הדיירים המרכזיים של מושבת שרונה היו חבר׳ה שנקראו טמפלרים.
הם היו ברנשים פרוטסטנטיים מדרום גרמניה שהגיעו לארץ כדי להכשיר את הקרקע, לקראת ביאתו השניה של ישו.
כן כן, ההדרן הכי ארוך אבררר.
(רוצים לדעת מה נסגר איתם בסוף? תגללו הכי למטה)
על הבתים של הטמפלרים מצאתי שלטי מידע, שמגוללים סיפורים משפחתיים, מנהגים ובגדול- תקופות שעברו עליהם.
גיליתי שישבה במושבה מסבאה מקומית (איפה שכיום נמצא הביר גארדן), ובצהרי כל יום, הטמפלרים היו עושים טיים-אאוט מכל עיסוקיהם ויושבים על בירת חיטה גרמנית מהחבית.
מודל מלפני מאה שנים!
כל כך מביך שאנחנו עדיין לא מיישמים אותו!
ולצד המסבאה- איך לא... באולינג.
הטמפלרים יצרו מסלול באולינג מעץ, ואפילו מינו ילדים, שיחזירו להם את הכדורים אחרי כל זריקה.
אחחח נצלנות בניחוח של פעם.
אבל גם אם אתם לא בקטע של היסטוריה,
פשוט תסתובבו.
אתם לא תוכלו לפספס את הצמחייה המגוונת והיפה, שמשתלבת עם שבילי ההליכה הרבים.
אם תלכו 50 מטר לאיזה כיוון שתבחרו, כנראה תמצאו עשב, שתוכלו להכניס לתוך התה שלכם.
אם תלכו 100 מטר, כנראה שתיתקלו בציפור גן עדן, אחד מפרחי הנוי המקסימים של האזור.
אם תלכו עד 200 מטר, תוכלו להגיע לשירותים פתוחים ומתוחזקים היטב!
תסלחו לי אם אני יוצא כאן millenial, אבל אין הרבה דברים שמרגשים אותי כמו זמינות של שירותים ציבוריים (ושקעים ללפטופ).
אולי חוץ מ….
אוכל.
ואוכל יש בשרונה. ביג טיים.
שרונה מרקט (בחלק הדרומי של המושבה) הוא אחד המעוזים הקולינריים המובחרים, שיש לתל אביב להציע.
תוכלו למצוא שם מסעדות קונספט, מעדניות גורמה, אוכל רחוב טרנדי ועוד, אם רק תיכנסו פנימה.
והכל מעוצב, מתוקתק ונעים. אווירה שמחה של שוק מקורה, ממש כמו באירופה.
אז החלטתי להפוך את שרונה לחצר האחורית שלי.
בקטע משחקי, כמובן.
רציתי שאנשים יטיילו ויגיעו בזכות החידות לפינות חמד חבויות.
רציתי שהם ישקלו לזמזם לתוך אבן הזמזום,
שיירגעו לרגע כמו נזירים לצד הבריכות האקולוגיות,
ושאפילו יבקרו במבנה הכדורת, שהזכרתי קודם.
רציתי שאנשים יתרוצצו, שינשמו אוויר צח, שישמעו מוזיקה עברית מהרמקולים האוטומטיים, שפזורים במושבה.
רציתי שאנשים יכירו את כל מה שיש להכיר בשרונה באמצעות העיניים והרגליים.
חוץ מלהיות מקום יפה עם חזות אירופאית, יש לשרונה עומק חבוי,
ואני מקווה שהחידות יפגישו אתכם עם שרידי העבר ופלאי ההווה.
נתראה ב-Nighthunt של שרונה, משחק ה-׳חפש את המטמון׳ האסטרטגי והתחרותי!
(ברמות אתגר שונות- מרמה קלה ועד רמת אקסטרים).
וחדש! לקבוצות קטנות וגדולות, למשפחות, לזוגות ולחברים:
קווסט עצמאי שנקרא ׳מחשבה במושבה׳, והוא מיועד לכל מי שמחפשים ליהנות מהחופש שלהם עם אהובות ואהובים ולאתגר את עצמם עם חידות פותחות מחשבה.
רמת אתגר: קלה-בינונית.
משך זמן: שעה עד שעה וחצי.
לחצו כאן כדי לקחת לרכוש כניסה קבוצתית או זוגית
ולשמח את החבר׳ה מהעבודה, את המשפחה, את החברים או את בת או בן הזוג.
.
.
.
והנה עוד פיקנטריה על הטמפלרים המשוגעים האלה!
כדי להחזיר את החבר שלהם ישו, החבר׳ה האלה עבדו ממש ממש קשה.
גרמנים, אתם יודעים איך זה.
הם האמינו שרק דרך עבודה קשה בחקלאות, במלאכה ובמסחר בארץ הקודש, הגאולה הזאת שלהם תגיע.
הם התחברו ממש טוב לשכנים הערבים והיהודים ותרמו תרומה ייחודית לידע בחקלאות ובאדריכלות בארץ ישראל.
הם הביאו רעפים משתלבים (שיא ההייטק בזמנו), שיטות מתקדמות במשק החלב ועוד.
ואז…כשהמפלגה הנאצית עלתה בגרמניה, הם החליטו להיות הכי חסרי טאקט בעולם ותמכו בפעילות פוליטית נאצית. כשהם אשכרה בישראל.
כשמלחמת העולם השניה פרצה, הבריטים שהיו כאן אמרו: Helllll no!!!
וריכזו את הטמפלרים של שרונה במחנה מעצר עם גדר והכל.
קיצר, הטמפלרים יצאו סתומים.
גם אף פעם לא הצלחתי להבין כיצד ממלוק, הרוקח הטמפלרי הגרמני (היחיד ממוצא יהודי!) הצליח לשרוד איתם כל הזמן הזה (הוא לא עזב את המושבה עד שהגלו אותם).
הבריטים הגלו אותם לאוסטרליה (Fatality!),
ואנחנו בהמשך השנים שילמנו להם פיצויים, כי אנחנו התיישבנו במקומם.
אחחח, גרמנים, יהודים, כסף ופיצויים…מערכת יחסים בריאה שכזו.
